פסק-דין בתיק ת"א 24740-11-10

רקע

1.         תביעה לפיצויים מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, בגין תאונת דרכים מיום 18.5.09 בה נפגע התובע בהתנגשות הקטנוע בו נהג עם רכב אחר (להלן: "התאונה").

מאחר וניסיונותיי להביא את הצדדים לכלל הסכמה לסיום התובענה בהסדר לא צלחו, נשמעו ראיות הצדדים והוגשו סיכומים מטעמם לדיון והכרעה בשאלת הנזק בלבד, בהעדר מחלוקת בשאלת החבות.

2.         על פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, נפגע התובע, יליד 1980, בתאונה בהיותו כבן 29 שנים, פגיעה אשר גרמה לו לנזק גופני עיקרי של שבר בטיביה פיבולה משמאל (עצמות השוק) ושבר פריקה של ראש פמור משמאל (עצם הירך).

כן, סבל התובע כתוצאה מהתאונה מפגיעות נוספות, אולם אלה לא הותירו בו נכות צמיתה.

התובע הועבר ממקום התאונה לאשפוז, במהלכו הוחזר שבר הפריקה של ראש הירך בצורה סגורה, השבר בשוק קובע בניתוח ע"י מסמר תוך לשדי וברגים נועלים, והשבר בראש ירך שמאל קובע בניתוח פתוח ע"י 3 ברגים.

3.         האורטופד המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר יפתח בר, קבע בחוות דעתו כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 40% (במעוגל) וכמפורט להלן:

                      א.                    30% לצמיתות בגין הגבלה בינונית בכל התנועות במפרק ירך שמאל.

                       ב.                    30% לצמיתות בגין ארטריטיס ניוונית של מפרק ירך שמאל, החופפים

לסעיף הליקוי הנ"ל.

                       ג.                     5% לצמיתות בגין נזק עצבי לעצב תחושתי בירך רגל שמאל.

                       ד.                    5% לצמיתות בגין נזק עצבי לעצב תחושתי בשוק רגל שמאל.

                      ה.                    5% לצמיתות בגין כאב בברך שמאל לאחר ניתוח הכנסת מסמר תוך לשדי.

באשר לנזקים העצביים (ס' ג' + ד' לעיל) העריך המומחה כי המדובר בנכות רפואית שאינה תפקודית, וכן, קבע המומחה כי התאונה הסבה לתובע גם נכות זמנית בשיעור 10% למשך שנה עקב נזק עצבי לעצב מוטורי טיביאלי משמאל והמליץ לאשר תקופת אי כושר למשך 6 חודשים ממועד התאונה.

בכל הנוגע לעתיד הרפואי הצפוי לתובע, מלבד הנכויות הקבועות, העריך המומחה כי תיתכן החמרה במצב מפרק הירך הפגוע, צורך בניתוח לכריתת ההסתיידות החוץ מפרקית וסיכוי סביר להכרח בהחלפת מפרק ירך שמאל. כן, העריך המומחה כי ייתכן ויהיה צורך בניתוח להוצאת מסמר משוק שמאל, ובנוגע לטיפולים ייתכן ויזדקק בעתיד לטיפולים נוספים כגון כדורים נוגדי דלקת ופיזיותרפיה.

טענות הצדדים

4.         התובע טוען בתמצית כדלקמן:

א.      בהתאם לחוות דעת המומחה נכותו האורטופדית התפקודית של התובע הינה בשיעור משוקלל של 33.5%. לתובע לא היתה כל מגבלה קודמת ונכותו במלואה הינה תוצאת התאונה (כעולה במפורש אף מחוות דעת המומחה).

ב.       בעקבות התאונה ניתנו לתובע חופשות מחלה לתקופה של מעל לשנה, ובנוסף, צפויה לתובע תקופת אי כושר מצטברת של כשנה בגין שלושת הניתוחים הצפויים לו.